כמה פעמים קרה שאכלת יותר ממה שתכננת
ואז הרגשת ש"היום כבר נהרס"?
בפרק הזה אני מדברת על מה באמת קורה כשאוכלים יותר מדי
גם בגוף וגם בראש.
למה הניסיון לקזז, לצמצם או "לפצות" על האכילה דווקא פוגע בתהליך,
ואיך הוא עלול להוביל למעגל של רעב גדול יותר ואכילה נוספת.
נדבר על החשיבה של "הכל או כלום",
על תחושת האשמה שמגיעה אחרי אכילה מרובה,
ועל הדרך לחזור לאיזון בלי להחמיר עם עצמנו.
פרק שיעזור לכן להבין למה ארוחה אחת לא קובעת את הדרך,
ומה כן כדאי לעשות אחרי שאכלנו יותר מדי כדי להמשיך בתהליך בצורה רגועה ויציבה.
האזנה נעימה