מאזינה שיתפה אותי שהיא מנסה לא לאכול בערב כי היא מרגישה שזה עושה לה טוב,
אבל לפעמים זה מרגיש כמו הקרבה גדולה ולפעמים דווקא מרגיש טבעי ונכון.
בפרק הזה אני מדברת על השאלה העמוקה:
מתי שינוי בתזונה מרגיש כמו ויתור כואב, ומתי הוא הופך להיות חלק מהזהות שלנו.
למה בתחילת תהליך דברים יכולים להרגיש כמו מאבק,
איך תחושת הקרבה יכולה להשתנות עם הזמן,
ואיך אפשר לבדוק האם הבחירות שלנו מגיעות ממקום של ענישה והגבלה
או ממקום של חיבור למה שבאמת טוב לנו.
פרק עמוק ומרגיע שיעזור לכן להבין למה לא כל קושי אומר שמשהו לא נכון עבורכן,
ואיך אפשר לבנות תהליך שמרגיש יציב, מחובר ומתאים לחיים שלכן.
האזנה נעימה
מאיה